אש בלב 

אביגיל  כלתו של משה דיין, עברה להתגורר דלת מול דלת בית הורי בחיפה. מיד עם הגעתה לבניין, היא ראתה באמי שכנה טובה. אמי שהייתה חברותית וטובת לב דאגה לארח לה לחברה  לשתיית קפה עם עוגיות מתוקות ומלוחות מעשי ידיה, מידי פעם. אמא לא ידעה שאביגיל הייתה נשואה בעבר לאודי, בנו של משה דיין, אבל בוקר אחד הוא הגיע  לבקר את כלתו ונכדיו, ואמא נרגשת למראה האיש המפורסם  מולה, מיהרה להציע לו כוס קפה , כמיטב המסורת, וכמובן בתוספת מעמולים באגוזים ותמרים  וכעכים מלוחים מעשה ידיה להתפאר.
הקפה התקבל בברכה והצלחת נותרה ריקה. אמא התרגשה מאד.  משה ביקש להודות לשכנה רחל על הכיבוד ומאותו יום טקס הכנת הקפה עם צלחת העוגיות חזר על עצמו. בכל פעם שמשה בא לביקור משפחתי הוא נהג למסור, טרם הגעתו: "תודיעו לרחל  שאני בא".

הרמז היה ברור ואמא הייתה ממהרת למטבח להכין את הכיבוד. אמי לא קנתה קפה מוכן בחנות. בכל שבוע נהגה להדליק את הפרימוס ולהניח על האש מתקן  מפח עם ידית ולערבל לתוכו  פולי קפה ירוקים טריים וכך קולה אותם. את פולי הקפה הקלויים הכניסה למטחנת יד עשויה נחושת  עם ריקועים, מסובבת וטוחנת כמות מדודה, רק  לאותו השבוע, כדי לשמור את ארומת הקפה וניחוחו הטרי. את הריח הנפלא של הקפה  אני זוכר גם היום.
פינג'ן הקפה היה עשוי פח רגיל, כמו בכל מטבח, אבל הוא הוגש  תמיד בכוסות הקפה הלבנות המעוטרות בצבע זהב, שהונחו במזנון בסלון, לכבוד אורחים. את עוגיות התמרים והאגוזים הייתה אמי אופה בשלל צורות וטעמים. היו לה שיטות להכנת העוגיות וקישוטן. לאחר הכנת המלית מהתמרים והאגוזים הטחונים היא הייתה מגלגלת כדורי בצק וממלאת אותם במלית. כל כדור קיבל את עיצוב כף ידה המיומנת  ולפני הכנסתו לתנור הוא היה נצבט מכל צדדיו במלקחיים  עד שנראה כמו פרח עם עלי תפרחת.

היה לה מתכון מיוחד להכנת הכעכים-עוגיות מלוחות מצופות שומשום לבן, בעלות מרקם מיוחד, רכות וקשות גם יחד ונמסות בפה. שר הביטחון, התעניין לדעת איך אמא מצליחה להוציא תחת ידה קפה טעים כל כך וריחני. אמא מיהרה להביא את מטחנת הקפה ובגאווה לא מעטה הציגה בפניו את  יכולתה הקולינרית בהכנת קפה שחור מהביל.