ימי קורונה-מומו מספר
"קופסת סיגריות וקו 300"
שעת בין ערביים בבית הקפה של יוסי בגדרה. נהגנו לבוא לשם לשתות בירה עם כרוב כבוש שיוסי הכין לנו בטוב טעם. זה היה מקום מפגש של טייסים, צנחנים ומפקדים מבסיסים סמוכים, בשעות של הפוגה מפעילות. מולי ישב קובי המפקד החדש של בסיס המודיעין, שבעבר הייתי מפקדו. הוא ביקש עצות מעשיות לתפקידו החדש, בתחום החקירות וניהול משא ומתן עם מחבלים. נתתי לו כמה טיפים, בעיקר איך להתנהל עם מחבלים בזמן אמת.
לא הספקנו ליהנות מהבירה ולהמשיך בתדרוך, כשהגיעה קריאה בהולה. אוטובוס קו 300 נוסע דרומה עם חטופים ומחבלים בתוכו...
״קופסת סיגריות וקו 300״
שעת בין ערביים בבית הקפה של יוסי בגדרה. נהגנו לבוא לשם לשתות בירה עם כרוב כבוש שיוסי הכין לנו בטוב טעם. זה היה מקום מפגש של טייסים, צנחנים ומפקדים מבסיסים סמוכים, בשעות של הפוגה מפעילות. מולי ישב קובי המפקד החדש של בסיס המודיעין, שבעבר הייתי מפקדו. הוא ביקש עצות מעשיות לתפקידו החדש, בתחום החקירות וניהול משא ומתן עם מחבלים. נתתי לו כמה טיפים, בעיקר איך להתנהל עם מחבלים בזמן אמת. לא הספקנו ליהנות מהבירה ולהמשיך בתדרוך, כשהגיעה קריאה בהולה. אוטובוס קו 300 נוסע דרומה עם חטופים ומחבלים בתוכו. בשל תפקידי כראש צוות ניהול משא ומתן עם מחבלים, קיבלתי הוראה להתארגן ליציאה לשטח.
אבל באותו הרגע החלטתי שזו ההזדמנות של קובי לצאת למשימה שאני כבר התנסיתי בהרבה כמותה, משא ומתן עם מחבלים. " אתה מוכן לתפקיד ויש יש לך הזדמנות אמתית לחוות ולהתנסות בפעילות מבצעית. צא לדרך !" . תדרכתי אותו במהירות על עיקרי דברים שיקפיד לבצע. תעשה חקירה ראשונית בשטח, ותדווח לי את התוצאות. בעיקר תיזהר מ"מלחמות היהודים" יהיו שם אנשי צבא, שב"כ ומשטרה. כולם ינסו לקחת אחריות על המחבלים. אתה תעשה את הדבר הבא. גש למפקד הבכיר בשטח ותחתים אותו שאתה מפקיד בידיו את המחבלים, לפני שאתה חוזר לבסיס וממתין להגעתם לחקירה. ההחתמה תעשה בכל תנאי," הורתי לו, ולמזלנו כך עשה. קיבלתי הוראה להמתין בבסיס לקובי ולמחבלים, כדי להעביר דיווח למפקדה.
אצל מי המחבלים
קובי דיווח לי מהשטח שנתפסו שני מחבלים חיים מתוך הארבעה שחטפו את האוטובוס. כשקובי הגיע לבסיס שאלתי אותו: "אצל מי המחבלים?"
"אנשי שרות הביטחון קיבלו את האחריות בשטח". הוא השיב, עדין נרגש מהחוויה המבצעית שמאחוריו. השאלה השנייה הייתה: "האם החתמת את האחראי בשטח על קבלת המחבלים לידיו?". "אתה קצת אובססיבי, אבל עשיתי מה שדרשת. לא היה לי על מה להחתים אותו ואז החתמתי אותו על זה", אמר ושלף מכיסו קופסת סיגריות "רויאל", והצביע על הכתוב עליה: "מסרתי לידי החתום מטה את 2 המחבלים להמשך חקירה ולאחריות השב"כ. על החתום אברום שלום".
הכנסתי את קופסת הסיגריות למעטפה , החתמתי אותה בחותמת שעווה ובנוסף החתמתי עוד שני קצינים בבסיס כעדים, בטרם הכנסתי את המעטפה לכספת. קובי הביט בי, משתומם . אמרתי לו שמוטב שהעדות שלו תהיה בכספת על כל צרה שלא תבוא. התקבלה הוראה מלשכת ראש אמ"ן שעלי להיערך לחקירת המחבלים בשלביה הראשונים. עברו כמה שעות והמחבלים לא הגיעו. כשהגיעה הידיעה שהמחבלים הרוגים עזבתי את הבסיס ולא שיערתי שפרשת המחבלים הולכת ומסתבכת.
למחרת התברר כי התפרסם צילום בעמוד הראשון של עיתון "חדשות" ובו נראה קובי אוחז במחבל החי, לאחר סיום ההשתלטות של לוחמי סיירת מטכ"ל על האוטובוס החטוף. החלה מהומת שירותי הביטחון. הטלפונים לא פסקו מלצלצל . באוויר ריחפה השאלה המתבקשת. מי אחראי למות המחבלים. קובי הבין מיד שהוא בבעיה מאחר וצולם מחזיק מחבל חי לאחר ההשתלטות של סיירת מטכ"ל על האוטובוס.
קופסת סיגריות אחת
אנשי השב"כ וזרועות הביטחון טענו שידם לא במעשה והם לא אחראים למה שאירע בשטח. האחריות הוטלה על תת אלוף דאז, איציק מרדכי, ועל הקצין שלי שתמונתו התנוססה בעיתון אוחז במחבל החי. כל אמצעי התקשורת הכתובה והמשדרת דשו בשאלה-איך נהרגו המחבלים? חלפו יומיים. נקראתי דחוף לתחקיר בלשכת ראש אמ"ן. במקום נכחו נציגים בכירים של המשטרה, השב"כ וקצינים מפיקוד דרום שהיו במבצע. ראש השב"כ פתח את הדיון וטען לחפותם של אנשי השב"כ שהיו בשטח. האצבע המאשימה הופנתה כלפי איציק מרדכי וקובי. נדרשתי להסביר מה קרה. אמרתי משפט אחד: " כשהקצין שלי עזב את השטח, שני המחבלים היו חיים". בחדר נשחררה דומיה. "אז למי נמסרו המחבלים החיים?" היקשה ראש אמ"ן. "לידי אנשי השב"כ בשטח" השבתי. "איך תוכיח זאת?" הוא שאל אותי. המבטים של כולם הופנו אלי כשהוצאתי מתיקי מעטפה צבאית חומה וחתומה בחותמת שעווה וחתימות הקצינים עליה. "המפקד, תפתח אותה" , אמרתי והגשתי לראש אמ"ן את המעטפה. השליש של ראש אמ"ן פתח את המעטפה, ולתדהמת הנוכחים בחדר נשלפה ממנה קופסת סיגריות. הבטתי בפנים המשתהות של המפקדים בחדר וחיכיתי. ראש אמ"ן התבונן בקופסת הסיגריות ובי חליפות. ביקשתי שיקרא את הכתוב עליה וכך הוא עשה: "מסרתי לידי החתום מטה את 2 המחבלים להמשך חקירה ולאחריות השב"כ. על החתום אברום שלום". היושבים בחדר הביטו זה בזה ובקופסת הסיגריות, בשתיקה רועמת. המבוכה הייתה גדולה. ראש אמ"ן ביקש שנצא מהלשכה ונשאיר אותו לבד עם ראש השב"כ. יצאנו. מעבר לדלת הסגורה אי אפשר היה שלא לשמוע ויכוח נוקב והרמות קול.
לאחר כחצי שעה נקראתי פנימה. ראש אמ"ן בקול חד: "תחזור לבסיס", פקד ולא הוסיף, ואני ברוב חוצפתי שאלתי: "המפקד, ומה עם קופסת הסיגריות? אפשר לקבל אותה בחזרה? " תגיד שלום וצא מפה". כך עשיתי. ההמשך היה ברור. קובי נכנס לתפקידו בראש מורם ואני לשגרת חיי, מרוצה מקופסת הסיגריות שנשארה בלשכת ראש אמ"ן וחילצה את היחידה מעלילת "קו 300".