במטוס-עם-גרוסמן-אתר.jpg

אני ואל״מ אלי גרוסמן ז״ל מחופשים במיטב הפאות במבצע אחר...

" אין מנוס-אז אורי גרוס"!

אחת המיומנויות שרכשתי בשרות הייתה איך להתחפש כדי שלא יזהו אותי. לא בקלות הגעתי לזה. במסגרת הכשרתי למדתי איך להתאפר ולהתחפש לדמות אחרת. המדריך שלנו היה דמות ידועה בבוהמה התל-אביבית, שכללה שחקנים ומפורסמים אחרים. לא סתם נאמר עליו המשפט:"אם אין מנוס-אז אורי גרוס"....

"אין מנוס-אז אורי גרוס"!

אחת המיומנויות שרכשתי בשרות הייתה איך להתחפש כדי שלא יזהו אותי. לא בקלות הגעתי לזה. במסגרת הכשרתי למדתי איך להתאפר ולהתחפש לדמות אחרת. המדריך שלנו היה דמות ידועה בבוהמה התל-אביבית, שכללה שחקנים ומפורסמים אחרים. לא סתם נאמר עליו המשפט:
"אם אין מנוס-אז אורי גרוס". 
סוף שנות ה-70, זומנתי להעיד בבית המשפט הצבאי בלוד. במשפט מטעם התביעה הצבאית נכחו 3 קצינים בכירים, ומולם סנגורים ידועים בעולם המשפט הישראלי. המשפט דן בכנופיית המחבלים הידועה לשמצה שכללה מחבל ומחבלת גרמנים מכנופיית באדר-מיינהוף, ושלושה מחבלים מראשי חוליית  המבצעים בכנופייתו של ודיע חדאד, מארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין". בעיתונות הגרמנית פורסם שישראל מחזיקה בשני אזרחים גרמנים על מעורבותם בניסיון הפלת מטוס "אל-על" בניירובי, ושהם הובאו לישראל, לאחר ניסיון הפיגוע הכושל. 
ישראל החליטה לפרסם את עצם קיום המשפט נגד חוליות המחבלים. כמי שהיה קשור במבצע הבאתם לדין בישראל, ומופקד על שלומם וחקירתם, נאלצתי להסתיר את זהותי. פניתי לאורי גרוס, אשף התחפושות והוא בנה לי דמות מזרחית טיפוסית. היה לי זקן, שפם ופאה שופעת שיער בצבע חום אדמדם והרכבתי משקפים כהות. לבשתי חליפת פסים אפורה ענתיקה ועניבה בצבע אדום שאורי המציא לי. הסתכלתי על עצמי במראה. נראיתי שונה לחלוטין עד שאפילו אני לא הכרתי את עצמי בתחפושת.

למה אתה נראה ככה ?

הישיבה הראשונה לדיון בבי המשפט נקבעה לשעה עשר בבוקר. זה התאים לי מאוד. כך יכולתי, כמידי בוקר, להסיע את הילדים לגן. נכנסתי מחופש למכונית, אשתי לידי והילדים מאחור. קשה היה שלא להבחין במבטי התמיהה וההשתוממות של השכן שלנו שראה מולו גבר זר ומכוער, בעל מראה משונה נוהג במכונית שלי. לא יכולתי שלא לחייך כשחשבתי לעצמי "אורי גרוס, אכן אתה אמן התחפושות". מיהרתי לבית המשפט הצבאי בלוד, השעה הייתה תשע ושלושים. בכניסה לאולם המתינו אנשי תקשורת וצלמים מכל הסוכנויות.
החלטתי שלא כדאי לחשוף את עצמי שלא לצורך. החלטתי להיכנס ללשכת מפקד משמר הגבול, שהייתה באותו הבניין. פיני (פנחס) שחר, מפקד משמר הגבול, היה ידידי הטוב. יחד עברנו כמה  וכמה מבצעים משותפים. הייתי בטוח שהוא יזהה אותי מיד. ביקשתי מהרל"שית להיפגש עם המפקד. "מי אתה" שאלה. "המפקד יודע מי אני". השבתי והיא התעקשה לקבל פרטים. פיני ששמע את ההתרחשות בכניסה, פתח את הדלת. "המפקד, האיש הזה רוצה לפגוש אותך" אמרה הרל"שית במבוכה. פיני הביט בי במבט מאיים ופקד על שני החיילים ששמרו בכניסה להעיף אותי החוצה. בטרם מצב יחמיר, קראתי לעבר פיני:" זה אני מומו"!. פיני הביט בי נדהם. סימן לכולם לצאת ונשארנו שנינו בחדר, כשהוא מביט בי, עדין מסרב להאמין. הוא לא הציע לי לשבת, ועמד מולי מוכן לכל התרחשות. לא יכולתי להתאפק ופרצתי בצחוק רם. זה לא שכנע אותו. "מה שם אשתך? איפה הייתה החתונה שלכם?, איך קראו למבצע האחרון שהיינו בו?. לאחר שהשבתי לכל השאלות, פיני פרץ אף הוא בצחוק גדול.
״למה אתה נראה ככה? מי עשה אותך מכוער כזה?". הסברתי לו שתוך זמן קצר אני אמור להעיד בבית המשפט הצבאי, בדלתיים סגורות, נגד  חוליות המחבלים מכנופיות באדר-מיינהוף ואש"ף, ואסור שיזהו אותי. פיני:" עכשיו אני מבין. קיבלנו הנחייה לאבטח את בית המשפט באבטחה מיוחדת, כי מתנהל שם משפט צבאי חשוב בדלתיים סגורות. יצאנו מהלשכה לכיוון בית המשפט כשהרל"שית והמאבטחים נדהמים לראות את המפקד ואותי מחובקים ומחויכים.

אנגלית שייקספירית 

נכנסתי לאולם בית המשפט. שלושת השופטים הצבאיים ידעו מראש שאני מופיע מחופש. מולם ישבו הסנגורים. האחד יהודי בעל שם ולצדו סנגור ערבי שהיה מוכר כמי שמייצג מחבלים שפוטים. הסנגור היהודי הגן על שני הגרמנים מחוליית באדר-מיינהוף, והערבי על המחבלים מחוליית חדאד. המחבלת הגרמניה הייתה דמות ידועה ומוכרת מפעולות קודמות. הסנגור היהודי נשבה בקסמה, בביקוריו אצלה בכלא רמלה. 

כבר בתחילת המשפט הוא הגיש לשופטים בקשה להסגרתי לבית הדין הבינלאומי בהאג על השתתפותי במבצע הבאתם ארצה מניירובי. הבנתי מהר מאוד שעלי להישמר היטב מפני הסנגור הזה, שהיה נחוש לחשוף את פני. המחבלת הגרמנייה סימנה לו לעברי. הוא התקרב אלי וניסה להסיר את הפאה ולמשוך את הזקן. אולם שני השוטרים שעמדו לידי על דוכן העדים, מנעו זאת ממנו. לבסוף הסנגור האובססיבי נאלץ לעזוב את דרישתו לעדותי על המבצע בניירובי ולהתייחס לחקירת המחבלים בישראל.
"באיזו שפה דיברת איתם" הוא שאל ." באנגלית" השבתי. מיד הוא שלף ספר עב כרס של כתבי שייקספיר ודרש ממני לקרוא פרק מתוך הספר ולתרגמו לעברית. הבטתי בכתוב ולא הבנתי אף מילה. , כבוד בית המשפט, האנגלית שלי היא של תמיד תיכון ולא של בלשן שקורא אנגלית שייקספירית בכתב אנגלי עתיק. ינסה זאת בית המשפט" אמרתי והעברתי אליהם את שייקספיר. הם הביטו בספר ופרצו בצחוק. הסניגור דווקא כעס. התרגיל המשפטי השייקספירי נכשל.  שלושה חודשים וחצי התנהל המשפט. הפכתי מומחה לאיפור ומתחפש מיומן. הניסיון לקשור אותי לאירוע בניירובי נכשל. את הפאה, הזקן, השפם והדבק אני שומר עד היום באחת המגירות. זה הציוד "הצבאי" שעזר לי במשימה, שלא יכולתי לעבור אותה בלי עזרת אמן התחפושות אורי גרוס.

מוקדש לחברי הטוב אל״מ אלי גרוסמן ז״ל